<h1>הרוקח סימן תס"ז</h1>
<h2>דף ט:</h2>
כל קבוע כמחצה על מחצה. דווקא בדבר חשוב או בריה כגון ט' צפרדעים ושרץ אחד ביניהם או ט' חנויות כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה, אבל בדבר שאינו חשוב לא וכל האיסורין הנבטלין הן אינן חשובין לכך מתבטלין ולא נאמר קבוע. ותדע כשהקשה בפרק כל הזבחים שנתערבו וליבטלו ברובא הוה ליה למימר לאלתר כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ולא אמר אלא המתין עד שאמ' בעלי חיים חשיבי ולא בטלי אז הקשה לו ונמשוך חד ונימא כל דפריש מרובא פריש ואמר כל קבוע משום דכבר אמר שהוא חשוב לכך שייך ביה כל קבוע. ולגבי סנהדרין דאזלינן בתר רובא רובא נייד, ותו לא אמרי' כל קבוע אלא בספיקא כגון זורק אבן לגו בפרק שור שנגח ד' וה' אפי' אם ט' כותים וישראל אחד ביניהם הזור' שם אבן שמא תפול על ישראל כמו על הכותי דממה נפשך על אחד מהם תפול וכיון דספיקא אמר קבוע שלא נודע על מי תפול, וכן ט' שרצים וצפרדע ביניהם או ט' צפרדעים ושרץ ביניהם ונגע באחד מהם כיון שהוא לא נגע אלא באחד כמו נגע בשרץ כמו בצפרדע, אבל בסנהדרין רואין אנו להדיא שהמיעוט יחלוקו על הרוב אזלי בתר רובא. והא דאמרי' בפרק מי שמתו מדלגין היינו על גבי ארונות דרוב ארונות דעלמא יש בהן פותח טפח ומיעוט דעלמא אין בהן, שמא בארונות שהיו מדלגין היה בכולן פותח טפח ומספיק' אנו יודעים אם יש ארון שאין בו פותח טפח לא נאמר בו קבוע.
<h2>דף כג.</h2>
במסכת שביעית בפרק ז' (מ"ג) אין עושין סחורה בפירות שביעית ולא בבכורות ולא בתרומה ולא בנבילות ולא בטריפות ולא בשקצים ולא ברמשי'. בתוספת' (פ"ה ה"ה) נבילה אין מוכרין אותה מחרוזות אבל מביאין אותה חתיכות חתיכות על גבי מוטות. ירושלמי כל דבר שאיסורו דבר תורה אסור לעשות בו סחורה, והרי גמל והרי חמור, למלאכתו הוא גדל. ועוד תנן (מ"ד) צדי חיה עופות ודגים שנתמנו להם מינים טמאים מותר למוכרן ומייתי בפסחים בפרק כל שעה והא דאמר בבבא קמא בפ' מרובה (דף ע"ט) אסור לאדם שיגדל חזיר, פי' אפי' נזדמן לו חזירים אסור לגדלם.
